#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. - לה: כיצד תתישב המשנה אלו נערות שיש להם קנס... הבא על אחותו' עם המשנה אלו הן הלוקין הבא על אחותו...' והרי קימ&quot;ל אינו לוקה ומשלם (3)?	"עולא: אם יש מלקות וממון משלם ואינו לוקה, לכן כאן משלם ואינו לוקה, ומה שאמרו שלוקין באחותו נערה יתומה ומפותה {או בענין אחר שאין ממון כלל}.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן: אם יש מלקות וממון לוקה ואינו משום, והמשנה אלו הן הלוקין כשהתרו בו, ומשנתנו אלו נערות כשלא התרו בו.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ל: {סבר דאף אם לא אתרו ביה פטור, לכן מקים את} משנתנו כדעת ר&quot;מ דאמר לוקה ומשלם [ובתו לא תני, דמת ומשלם לית ליה, וה&quot;נ רבה שסבר דלר&quot;מ בקנס מת ומשלם ודאי סבר כר' יוחנן ולא כר&quot;ל או עולא.]</p>"	כתובות לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב.: לחכמים הסוברים שאינו לוקה ומשלם (דלא כר&quot;מ) האם משלם ואינו לוקה, או לוקה ואינו משלם ומנין?	"עולא סבר משלם ואינו לוקה גמר &quot;תחת אשר ענה&quot; מ&quot;עין תחת עין&quot; מה שם משלם ולא לוקה אף בכל מקום, ותחת מיותר הוא ולמדים ואין משיבים.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן סבר לוקה ואינו משלם דכתיב &quot;כדי רשעתו&quot; משום רשעה אחת אתה מחייבו וסמיך ליה &quot;ארבעים יכנו&quot;. </p><p dir=""rtl"">ר&quot;י לא יליף ג&quot;ש כרבה ד'תחת' אינו מיותר לו דמבעי ליה לכדאביי &quot;תחת אשר עינה&quot; מכלל דאיכא בושת ופגם, ועולא למד בושת ופגם מדרבא &quot;ונתן האיש השוכב עם הנערה&quot; הנאת שכיבה חמשים, מכלל דאיכא בושת ופגם.</p>"	כתובות לב.:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 1 מדוע לר' יוחנן דאמר בכל מקום לוקה ואינו משלם בעדים זוממים משלם ואינו לוקה (2)?	"ר' אילעא: &quot;ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו.... יד ביד&quot; דבר הניתן מיד ליד.<p dir=""rtl"">ר' אלעזר: כיון שאין בהם התראה שהרי הם רצו להרוג בלא התראה [ואף המעידים בבן גרושה וכד' שלא עושים בהם כאשר זמם לא בעו התראה דכתיב &quot;משפט אחד יהיה לכם&quot;].</p><p dir=""rtl""></p>"	כתובות לב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 2 מדוע לר' יוחנן דאמר בכל מקום לוקה ואינו משלם מכה חברו משלם ואינו לוקה?	"על דרך ר' אילעא בעדים זוממים: דרשינן &quot;כאשר עשה כן יעשה לו....כן ינתן בו&quot; דבר שיש בו נתינה הינו ממון.<p dir=""rtl"">רב שישא בריה דרב אידי: &quot;וכי ינצו אנשים ונגפו... ענש יענש ... ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש&quot; הרי שיש כאן מיתה, וש&quot;מ שהיה התראה ובנגפו יש ממון, וקשה דלמא מותרה לדבר חמור אינו מותרה לדבר קל וכן קשה אליבא דרבי דאמר נפש תחת נפש ממון.</p><p dir=""rtl"">רב יעקב מנהר פקוד בשם רבא: &quot;אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המקה רק שבתו יתן ורפא ירפא&quot; ובודאי התרו בו, שאם מת אינו ניקה, וקשה עליו דלמא מותרה לדבר חמור אינו מותרה לדבר קל, וכן שיתכן שכאן זה בשוגג וניקה מגלות.</p>"	כתובות לב:		
